נקודה מהפרשה
בפרשת השבוע מסיימת שירת האזינו את נאומו של משה רבינו.
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת…כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: [דברים לב]
משה רבינו מסיים את דבריו בבקשה מיוחדת לעם ישראל – שימו לבבכם .
ורש"י במקום מבאר לנו את דבריו : צריך אדם שיהיו עיניו ולבו ואזניו מכוונים לדברי תורה.
אדון הנביאים, מוסר התורה לעם ישראל אשר ממנו השתלשלה מסירת התורה בכל הדורות מעורר אותנו כי לימוד התורה צריך להיות פנימי, לימוד שמחבר את מה שאדם לומד על ידי השמיעה והראייה אל ליבו פנימה, אדם שזוכה ללמוד תורה ולחבר אותה אל ליבו פנימה זוכה לחיים, זוכה להיות מחובר להקב"ה. משה רבינו לא מדבר רק על לימוד התורה הוא גם מדבר על שמירת ועשיית מצוות התורה. ושכשאנו באים לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת את אשר ציוותה עלינו התורה "בסכות תשבו שבעת ימים" נשתדל לשים אל לבנו כי העיקר בקיום המצוות זה החיבור של הלב, קיום מצוות מתוך שמחה, שמחה של דבקות בהקב"ה, שמחה של הסתופפות בצילא דמהימנותא – צל האמונה.
ובעזרת השם שנזכה במהרה שהרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת ונזכה לישב בסוכת עורו של לוויתן.
שבת שלום וחג שמח אריאל וידר
