נקודה מהפרשה
אחת הפרשיות התמוהות בספר בראשית ובפרשתינו היא פרשת תפילת אברהם על אנשי סדום, אנשי סדום רעים וחטאים וכשעומדים הם למשפט אברהם נחלץ לעזרתם.
אולי יש חמישים צדיקים, ארבעים וחמישה, ארבעים, שלושים, עשרים, עשר……………
אברהם תמה מדוע שיענשו גם הצדיקים?
ויש להבין מהי תפילתו של אברהם ? שהרי לו יצוייר שבסדום ישנם צדיקים האם באמת ה' יהפוך את סדום ללא אבחנה ואף הצדיקים ימותו? – ברור שכפי שה' שילח את לוט הוא היה "דואג" להציל את כל הצדיקים. אלא שאברהם מבקש עבור כל אנשי סדום, עבור אלו הרעים והחטאים בזכות הצדיקים שאולי גרים בסדום.
הרש"ר הירש מתבונן בפרשיה מיוחדת זו במבט שמלמד אותנו רבות לחיינו אנו,
הוא מבאר כי לנגד עיניו של אברהם עומדים צדיקים מיוחדים – הצדיקים של אברהם אבינו – דמותו של הצדיק בעיניו של אברהם אבינו היא זו אשר נמצאת בתוך העיר סדום, צדיק הוא זה אשר לוקח אחריות על סביבתו, הוא מגלה איכפתיות, משפיע על האנשים שסביבו ומנסה לתקן את מעשיהם.
צדיק כזה חושב אברהם וודאי קשור לאותם אנשים שהוא חי בתוכם. וממילא תפילתו של אברהם לה' היא עבור הצדיקים שלא יגרמו להם יסורי נפש בראותם את בני טיפוחם מתים בהפיכת סדום.
גילוי האיכפתיות לסביבה בעיניו של אברהם אבינו בסיסית. וכידוע זה היה אברהם, קורא בשם ה' וכל עניינו הוא להאהיב את ה' על הבריות, הוא מוכן בתחילת הפרשה להכניס לביתו ערביים שעובדים עבודה זרה [כמבואר ברשי שם] ועל אורחים אלו נאמר "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה" שכן אברהם חי את האיכפתיות לסביבתו, אברהם חי את גילוי האחריות, הוא לא מתבצר בגטאות שמאפשרות לו ללמוד בשלווה , הוא מחפש את החיכוך עם אותם אנשים שזקוקים ליד מכוונת שזקוקים למישהו שיראה להם את הדרך .
זוהי דמותם של צדיקי אברהם אבינו וכל תפילתו על אנשי סדום מתמקדת באנשים כאלו, לו ישנם. וכשאין אפילו עשרה צדיקים… אז אין סיכוי לסדום , הצדיקים הם הודה של העיר הם זיווה הם מקור האור והברכה.
שנזכה להיות דבוקים בצדיקים וללכת בדרכו של אברהם אבינו שמגלה איכפתיות ומעורבות אף באלו הרחוקים….
שבת שלום אריאל וידר.
