נקודה מהפרשה
הפרשה פותחת בהתגלות המיוחדת של ה' למשה – ארבע לשונות של גאולה, הבטחה לירושת ארץ ישראל, וכשמשה מגיע לספר לבני ישראל "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ועבודה קשה" עם ישראל לא פנוי לשמוע את דברי החיזוק. הם שקועים בעבודה, בקושי, בהתמודדות היום יומית במצרים. ומשה בהמשך יגיד בכאב לה' "הן בני ישראל לא שמעו אלי…" משה מנהיגם של ישראל כואב את תגובתם של עם ישראל, שלא פנוי לשמוע את דברי הנבואה…
בהמשך מופיע פסוק מיוחד "וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים" מהי כוונת הפסוק ? האם משה צריך לצוות את בני ישראל לצאת ממצרים? רש"י מלמד אותנו שהשם מצווה את משה ואהרון מהי הדרך להתנהג עם עם ישראל על מנת להוציאם ממצרים, היחס לעם ישראל צריך להיות בסבלנות מיוחדת וכלשון רשי "להנהיגם בנחת ולסבול אותם."
מנהיגי הציבור אשר רוצים בטובת הציבור צריכים סבלנות רבה , להבין שנדרש פה תהליך ארוך והדרך להוציא את בני ישראל ממצרים היא קודם כל בסבלנות של המנהיג. בהבנת הצורך בתהליך ארוך ומשמעותי – תהליך חינוכי שסופו הוא שעם ישראל בעצמו יהיה מחובר ללשונות הגאולה, הגאולה האמיתית היא זו שמחברת את כולם לתהליך ולכך נדרשים משה ואהרון- להנהיגם בנחת ולסבול אותם, לא להתרגש מקוצר הרוח ולתת להם את הזמן שלהם.
שנזכה בעזרת השם להיות מחוברים לרצון האמיתי לגאולה שלמה במהרה
שבת שלום אריאל וידר
