נקודה מהפרשה
פרשת בא מסיימת את הפרק הראשון בתולדות עם ישראל. לאחר 210 שנים במצרים יוצאים בני ישראל לחופשי. יציאת מצרים היא אחד האירועים המכוננים בתולדותיו של עם ישראל – אירוע שאנו זוכרים באופן מיוחד בכל יום, ארוע שאנו זוכרים בכל חג ומועד בקידוש ובתפילה.
בפרשת השבוע אנו עומדים על נקודה מיוחדת שמסמלת את אחד הדברים הנפלאים בעם ישראל, הפרשה פותחת בויכוח מוזר בין פרעה למשה מי הם אלו שצריכים ללכת "לעבודת ה' " פרעה טוען שרק הגברים ואילו משה אומר: "כולם", החל מהזקנים וכלה בצעירים.
הויכוח הזה מסמל ולו במעט משהו מהותי בעם ישראל – "החיבור של שרשרת הדורות"
הפרשה חוזרת שוב ושוב על כך שנדרשת העברת מסורת מאב לבן – "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך…" "והגדת לבנך" …"והיה כי ישאלך בנך"…
פרעה לא מצליח להבין מדוע לעבודת ה' נדרשים הזקנים יחד עם הילדים ? אולם משה רבינו לא מוותר… עבודת האדם היהודי היא להעביר תמיד הלאה, מצוות תלמוד תורה והעברת המסורת מוטלת על האב והסב הנדרשים לדאוג שגם צאצאיהם ימשיכו את החיבור הנצחי אל התורה והמצוות.
"לפיד האמונה" עובר מדור לדור על ידי סיפור יציאת מצרים , על ידי זכירת יציאת מצרים ושומר על עם ישראל כעם הנצח בכל הגלגולים. גם אנו מחזיקים את הלפיד ומשתדלים להעביר אותו הלאה, שנזכה בעזרת השם לחבר את שרשרת הדורות ולהאיר יחד באור גדול.
שבת שלום אריאל וידר.
