נקודה מהפרשה
פרשת בשלח פותחת ביסוד גדול "ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים… פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה" עם ישראל היוצא כעת מבית עבדים מתחיל את המסע לארץ ישראל. הדרך הכי מהירה ופשוטה היא דרך ארץ פלשתים אולם רבש"ע לא שולח אותם בדרך הקצרה… ידועים דברי המדרש שאם היו ישראל הולכים דרך ארץ פלשתים היו רואים מה שקרה לאחיהם בני אפרים שיצאו לפני הזמן ומתו בדרך, מפגש כזה היה יכול לשבור את רוחו של עם ישראל ולגרום להם לשוב למצרים.
ייתכן והיו אנשים בעם ישראל שתמהו מדוע משה לוקח אותם בדרך הארוכה ואולי בזמן כה מיוחד לא היו שאלות שכאלו…
אבל בוודאי שאנו בחיינו פעמים רבות לא מבינים את המסלול שרבש"ע מעביר אותנו, לפעמים נראה לנו שדברים לא טובים קורים לנו או שהדרך ארוכה מדי… פרשת השבוע נותנת לנו מבט של אמונה – לכל דבר הקורה איתנו יש סיבה. הפעם אנו יודעים מהי הסיבה, אך פעמים אחרות לא נדע. האמונה – נתינת האמון בריבונו של עולם המוליך את עם ישראל במדבר , המוליך אותנו קוממיות חזרה לארצנו ולגאולת עמנו היא הדרך להתבונן בכל הקשיים וההתמודדויות שאנו נתקלים בהם בדרך – הן בחיי הכלל והן בחיי הפרט.
פרשת השבוע מסיימת במאבק של עם ישראל בעמלק – עמלק הוא זה שמתבונן על כל דבר שקורה במציאות ורואה שהכל "מקרה" ואילו אנו עם הנצח מסתכלים בעיניים של אמונה.
שנזכה בעזרת השם לראות במהרה את הגאולה השלמה – כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון.
שבת שלום אריאל וידר.
