נקודה מהפרשה
"וישמע יתרו כהן מדין חתן משה…" פרשת השבוע פותחת ביתרו השומע על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק ומזדרז להגיע אל המדבר – אל משה חתנו. יתרו רוצה לשמוע לפרטי פרטים את שעברו עם ישראל ובהמשך הוא גם חוזר אל ארצו להמשיך את התהליך ולגייר את אנשי מקומו.
הפרשה תסיים במעמד הר סיני – "וכל העם רואים את הקולות"… מה באה ללמד אותנו הסמיכות המיוחדת בין ביקורו של יתרו ובין מעמד הר סיני?
ראשית עלינו להבין : מדוע יתרו היחיד שמגיע על מנת להצטרף לעם ישראל? היכן שאר האנשים אשר וודאי שמעו על מלחמת עמלק וקריעת ים סוף?
יתרו בשונה מאנשים נוספים ששמעו ולא באו מסמל את האדם ששומע, שרואה, אך לא יכול להמשיך בשגרת חייו. יתרו בוחר להתקרב ,לשנות את חייו לאור האמת הגדולה אותה פגש. לקחת את הדברים ששמע ולעשות עם זה משהו…
כמה פעמים בחיינו אנו "שומעים" או אפילו עוברים חוויות משמעותיות שנעלמות כלעומת שבאו?
עם ישראל שבהמשך יעמוד מתחת להר סיני וישמע "אנכי ה' אלוקיך" לא יוכל להמשיך את חייו באותו מסלול, משהו ישתנה אצלו. הגילוי האלוקי המופלא מוכרח לשנות בנו משהו [ולכן התורה מצווה אותנו להעביר במסורת את אותו מעמד מיוחד, מאב לבן… והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב] כמובן שהדברים תלוים בנו האם אנו פותחים את האזניים ומחברים אותם אל הלב או חלילה נותנים לדברים ששמענו וראינו "להתנדף מהאוזן השניה".
מיתרו למדנו לפתוח את האזנים ,לשים לב… ובעזרת ה' ללכת תמיד לאור האמת האלוקית.
שבת שלום אריאל וידר.
