נקודה מהפרשה
"עמי זכר נא מה יעץ בלק… למען דעת צדקות השם" [מתוך ההפטרה]
הפרשה מספרת לנו על בלעם אשר לא רואה כי מלאך השם ניצב למול אתונו ומונע ממנה את המשך הדרך, עד אשר פותח השם את עיניו של בלעם.
גם בהפטרה מגיע הנביא מיכה ולהבדיל פותח את עיננו, "עמי זכר נא…"
מתוך פסוק זה אנו ניגשים להתבונן בפרשת השבוע שפותחת לנו צוהר לעולם נסתר…
הגמרא [מסכת ברכות] מלמדת אותנו כי עלינו לדעת ולהכיר בצדקות השם את עם ישראל.
עם ישראל נמצא בשיטים וללא ידיעתם מתקבצים מעליהם "טובי המכשפים" מתוך רצון לקללם ולהשמידם. מה סוד הצלתם של ישראל? מה מונע מאותם רשעים להצליח לבצע את זממם?
התשובה היא "דעו כמה צדקות עשיתי עמכם" – הקב"ה לגודל אהבתו אותנו מגן בצורה מופלאה על עם ישראל . חז"ל מלמדים אותנו שכוחו של בלעם היה לדעת מתי השם כועס ועל ידי כך לנצל את זמן הכעס לקלל ולהרע. אך באותם ימים השם לא כעס. לא משנה כמה בלעם "ניסה להכעיסו" השם לא כעס.
ישנם יסודות רבים שניתן ללמוד מעיון בפרשה אולם אחד הדברים המשמעותיים זה שעלינו ללמוד לפתוח את העיניים. עם ישראל לא תמיד יודעים את הצלתם הניסית ואילולא התורה שמגלה לנו גם לא היינו יודעים. כמה אנשים ניסו ומנסים לפגוע בעם ישראל ואנו לא יודעים מכך?
פרשת בלק מלמדת אותנו לדורות – "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקבה מצילנו מידם" השגחת השם את ישראל לא תלויה בידיעה שלנו או בראיה שלנו ובכל זאת עלינו לאמן את עינינו לראות את טובות השם עמנו..
שבת שלום אריאל וידר.
