נקודה מהפרשה.
ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה.
יציאתו של יעקב לחרן לשם הקמתו של עם ישראל מתעכבת 14 שנה בהם יעקב יושב ולומד, שנים של עמל תורה ללא הפסקה [ישן על "הסטנדר"]
חלומו של יעקב הוא כמובן חלום נבואי, אולם החלום מלמד אותנו רבות על מחשבותיו של האדם . [גמ' בברכות נה:]
יעקב העוסק בתורה יומם ולילה בוודאי חפץ לעלות מעלה מעלה לרום שמים, לדבקות אלוקית, שבניו הגדולים יהיו עובדי השם.. ויחד עם זאת רוצה יעקב להאיר את האור בעולם, האור של עם ישראל האור של כלל ישראל.
סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה..
חייו של יהודי צריכים להיות מבוססים תמיד על השאיפה לעלות לשמים, להתרומם להתקדש.
אבל עלינו לחדד כי מוטלת עלינו האחריות להיות מחוברים עם הגובה עד לקרקע.
הדרך של עם ישראל לפעול היא על ידי חיבור למציאות והבאת האור למציאות הגשמית ברובד הפשוט שלה. כך יוצא יעקב לשליחות הגדולה – הקמתו של עם ישראל . וכך אנו צריכים להרגיש במיוחד בימים אלו.
שנזכה לפעול מתוך גובה , מתוך רוממות ומתוך הבנה וחיבור אל המציאות.
שבת שלום אריאל וידר.
