נקודה מהפרשה
פרשת השבוע פרשת שמות – פתיחתו של שעבוד מצרים יחד עם יצירתו של עם ישראל .
אנו נפגשים עם דמותו המופלאה של משה רבינו שתלווה אותנו עוד שנים רבות – עד הכניסה לארץ ישראל.
בסוף הפרשה, לאחר שפרעה מכביד את עולו על עם ישראל פונה משה בזעקה לרבש"ע "למה הרעות לעם הזה, למה זה שלחתני" צעקתו של משה מהדהדת… למה הרעות?
הנצי"ב בפרשה מלמד אותנו יסוד גדול שמאיר לנו באור אחר את הצרות והקשיים שעם ישראל עובר במצרים ויעבור בהמשך הדרך .
כידוע הגזירה שנגזרה על עם ישראל בברית בין הבתרים הייתה "ועבדום וענו אותם 400 שנה", עם ישראל נמצא בפועל במצרים רק 210 שנים ואנו אומרים בהגדה של פסח "שהקב"ה חישב את הקץ".
משמעות הדברים היא שבאמת היינו צריכים להישאר במצרים עוד 190 שנה, אולם מצבו הרוחני של עם ישראל היה כה גרוע שאם הם היו נשארים עוד, הם היו מגיעים לנקודת אל חזור.
הקב"ה רוצה להוציא את בניו ולכן החשבון משתנה , ארבע מאות שנה מלידתו של יצחק ועד ליציאת בני ישראל ממצרים.
הדרך לקיצור הדרך עוברת בצרות ובקשיים, מה שנדמה לנו כרוע טהור של פרעה הוא באמת קיצור דרך עבור עם ישראל על מנת לשחרר אותם יותר מוקדם . הקושי איתו מתמודדים עם ישראל מהווה סוג של "כפרת עוונות" כרטיס יציאה מוקדם יותר. הם כמובן לא יודעים זאת אבל כל דבר הקורה במצרים הינו לטובתם.
עם ישראל ממשיך לצעוד בדרך , יש קשיים ויש צרות , אנו לא תמיד מבינים אבל אנו מאמינים בני מאמינים. לכל קושי וצרה יש תפקיד חשוב בקירוב הגאולה!
יהי רצון שיאמר די לצרותינו ויגאלנו גאולה שלמה בקרוב.
שבת שלום אריאל וידר.
