נקודה מהפרשה

פרשת פנחס היא גם פרשת המועדות, פותחת במעשה הקנאה ומסיימת בשמיני עצרת . מהו היחס בין הדברים? 
פנחס שלא היה כהן זוכה במעשה הקנאה להתעטר בעטרת הכהונה ,קנאתו של פנחס מכפרת על ישראל כהקרבת הקטורת של סביו. אמנם לכאורה נראה כי אהרון הכהן רחוק כמזרח למערב מנכדו פנחס , אהרון – משכין שלום… ואילו פנחס – נוטל רומח בידו.

ויש להבין…

פרשת המועדות פותחת דווקא מהשגרה , מקרבן התמיד  "צו את בני ישראל ואמרת להם את קרבני לחמי לאשי … עולת תמיד…את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" לאחר מכן מגיעים קרבנות השבת  , קרבן ראש חודש, וקרבנות החגים..

מעגל השנה של עם ישראל מורכב ממגוון חגים אשר לכל חג מהות ומשמעות שונה.
בכל חג ומועד מאיר האור המיוחד לאותו חג וכולנו מתרגשים ומתכוננים לקראתו אך עלינו לשים לב לנקודה משמעותית כיצד אנו מגיעים לרגעים הלא שגרתיים ? 
היציאה מן השגרה באה על גבי שגרה מבורכת – שגרה של תמידים כסדרם, חייו של יהודי רצופים עשייה יום יומית, קרבן התמיד קרב בבוקר ובין הערביים אין יום שלא מקריבים את קרבן התמיד.

פתיחת התורה למועדים באה על גבי "התמידין כסדרן" מתוך תמידין כסדרם יוצאים מן הסדר וכשעושים כך חוזרים לשגרה מחוזקים , מרוממים, דבוקים יותר ברבונו של עולם.

מהם התמידים כסדרן של הכהנים? תפקיד הכהנים – עבודת המקדש, עבודה של חיבורים, הדלקת המנורה , הקרבת קרבנות. כל פעולות הקודש מטרתם לחיבור, להשכנת שלום בין ישראל לאביהם שבשמים.
מעשהו הלא שגרתי של פנחס נובע מנקודה עמוקה מאוד , של רצון להשכין שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, שלא נטעה חלילה שפנחס הוא "הקנאי" שתפקידו לעמוד על המשמר ולצעוק "שב'ס" פנחס מקנא לאלוקיו ומכפר על בני ישראל, עוצר את המגיפה, מכיון שרצונו הוא להשכין שלום.  

ומי מעיד עליו? בא הקב"ה ואומר הנני נותן לו את בריתי שלום… והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם..

אם זהו התמידים כסדרם של פנחס אז גם כשהוא יוצא מן הסדר ואוחז בחרב הקנאה הרי שהתוצאה היא חיבור של ישראל לאביהם שבשמים.

באמצעות תמידים כסדרם ,באמצעות השכנת שלום כדרכו של סביו אהרון הכהן מקבלת היציאה מן הסדר של פנחס מקום אחר, התיחסות אחרת , הבנה לכך שכוונתו לשם שמיים ,וממילא הוא ראוי לקבל את תפקידו של הכהן , להורות את הדרך. להשכין שלום בין ישראל לאביהם שבשמים.

שנזכה להיות שקועים בעבודה יום יומית , עבודה של תמידים כסדרם, חיבור אל הקודש בכל יום ויום, ומתוך כך מועדי השנה יקבלו את משמעותם הנכונה, ויפעלו את פעולתם המלאה.

שבת שלום, אריאל וידר