נקודה מהפרשה
פרשת מטות עוסקת במלחמת ישראל במדין – מלחמה המגיעה על רקע הפגיעה החמורה של מדין בישראל, עם ששולח את בנותיו להחטיא את ישראל , לפגוע בקדשי ישראל. והנה מגיע הציווי האלוקי "נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך" משימתו האחרונה של משה רבינו, נקמת ישראל במדין.
למלחמה יוצאים שנים עשר אלף חלוצי צבא. כיצד נבחרו אותם חלוצי צבא? אומרים חז"ל החיילים שנבחרו היו הצדיקים ביותר.[רשי] במדרש שיר השירים מובא שלא הקדים אחד מהן תפילין של ראש לתפילין של יד. – ויש להבין מהי מידת הצדיקות המיוחדת של תפילין של יד לפני תפילין של ראש.
הנתיבות שלום – האדמור מסלונים עומד על יסוד נפלא- תפילין של יד מכוונות כנגד הלב, האדם המניח תפילין של יד מכוון בהנחה זו לשעבד את ליבו לקב"ה. ואילו תפילין של ראש מכוונים כנגד המוח והאדם משעבד את מוחו לקב"ה. אומר האדמו"ר מסלונים האדם המקפיד על הסדר הנכון הוא זה ששם את הלב לפני המוח.
חשבתי לעיין ביסוד הנפלא הזה להאיר את הימים שאנו נמצאים בהם –
מהו הסדר? שעבוד הלב קודם לשעבוד המוח, היכולות השכליות שהאדם ניחן בהם הם חשובות מאוד, אולם במלחמת ישראל במדין ובכלל בעבודת השם יש להקדים את תפילין של יד , יש להקדים את עבודת הלב.
אנו יודעים שעניינם של התפילין הם "למען תהיה תורת השם בפיך" [שמות יג,ט]
ללימוד התורה "לכאורה" נדרש שכל טוב, ככל שהאדם זוכה לכשרון שכלי הוא יכול להגיע לדרגות גבוהות יותר. אולם זו טעות שכן לימוד התורה צריך להגיע מתוך עבודת הלב, תפילין של יד קודמים לתפילין של ראש, אדם המבין שלימוד תורה מגיע דווקא מתוך הלב לומד תורה ממקום אמיתי ונכון.
מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת … עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר: וַיֹּאמֶר ה' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי וְלֹא הָלְכוּ בָהּ: [ירמיהו ט]
אנו נמצאים בימי בין המצרים – ימים של אבל וחורבן על בית המקדש, מהי הסיבה המשמעותית ביותר לחורבן? הרן בנדרים מביא "מגילת סתרים" המסבירה את דברי הנביא ירמיה. בדור החורבן היחס אל התורה היה מהראש ולא מהלב [בבחינת הקדמת תפילין של ראש לתפילין של יד]
כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים: [איכה א]
בחסידות מובא כל רודפי – ה' השיגוה בין המצרים. [עבודת ישראל]
כוונת הדברים שימים אלו מסוגלים לתשובה באופן מיוחד, לעלות במדרגות הקדושה. ונראה לומר שאם אדם מתבונן בסיבת החורבן ומתוך כך זוכה לתקן את מעשיו אזי הוא זוכה לתשובה שלמה יותר, זוכה להשיג קרבת השם ולהיות חלק מהתיקון.
יהי רצון שנזכה ללמוד תורה ולקיים מצוות מתוך " תפילין של יד " – מתוך עבודת הלב, ומתוך כך לזכות לבניין הבית הגדול והקדוש.
שבת שלום אריאל וידר
