נקודה מהפרשה
"כי יקרא קן ציפור לפניך"… מצוות שילוח הקן המופיעה בפרשה מיוחדת מאוד וישנם תנאים רבים לקיומה. מובא בגמרא כי אין לאדם לעמוד בתפילה ולבקש מהשם רחמים מתוך התבוננות במצווה זו. אין לאדם לומר כשם שחסת על הציפור כך תחוס ותרחם עלינו שכן הוא עושה מידותיו של הקב"ה רחמים ואינן אלא גזרות – זאת אומרת רבש"ע לא ציווה אותנו לקיים מצוות שילוח הקן מפני שהוא מרחם על הציפור אלא מפני שכך גזר עלינו..
לא הבנתי מדוע אמרה הגמרא שמצוות שילוח הקן הינה גזירה שהרי לכאורה ברור שעושים זאת מתוך רחמים על הציפור עד שסיפר לי אדם שזכה לקיים את מצוות שילוח הקן שהדבר היה קשה עליו כגזרה מן השמים, שכן ברגע ששמע את היונה מטפחת בכנפיה פרץ בבכי. צערה של האם ריחף מעל לראשו ולא נתן לו מנוח…
וראיתי שמובא בשם הזוהר הקדוש שכשאדם משלח את הציפור צערה כה רב היא מטפחת בכנפיה ומחפשת את בניה, ואותה התעוררות מיוחדת של צער האם עולה מעלה מעלה ומגיע עד לכסא הכבוד וכשרואה הקב"ה את צערה של הציפור הוא מתעורר ברחמים על כנסת ישראל …
גזרות שמים המעוררות את מידת הרחמים….
שנזכה בעזרת השם להתעוררות רחמים על עם ישראל ולגאולה שלמה במהרה בימינו.
שבת שלום אריאל וידר.
