נקודה מהפרשה ולראש השנה
בשבוע שעבר קראנו את הקללות והעירו לי על כך שסיימתי את הנקודה מהפרשה בתכלה שנה וקללותיה ולא בתחל שנה וברכותיה…
אחת השאלות מהפרשה הקודמת היא מדוע לא הוזכרה נחמה יחד עם הקללות , הרדב"ז עונה בדרך מופלאה – הנחמה נמצאת בפרשה שלנו, "ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך"… נכון, יהיה גלות ויהיה ריחוק מאת ה' אבל ההבטחה האלוקית היא שנשוב, ואין לך תשובה גדולה יותר מעם ישראל השב לארצו…
ובתוך הפרשה אנו מוצאים שתי דרכים לאותה נחמה לאותה תשובה, דרך אחת מלמעלה "ושב ה' את שבותך" … "ומל ה' אלוקיך את לבבך"…- השפעה עליונה מלמעלה.
והדרך השניה "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא… כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו" והרמב"ן במקום מלמדנו כי המצווה הזו היא התשובה.
הרב צבי יהודה עומד בשיחותיו על כך שאין סתירה בין הדברים – הגילוי האלוקי מופיע על ידי בני האדם.
אנו עומדים בערב ראש השנה יום המלכת השם , יום בו העולם כולו עומד למשפט, רבש"ע יחליט האם תתגלה השנה מלכותו השלמה או עדיין לא הגיע הזמן, ולנו יש תפקיד חשוב במשפט בתפילותינו, בתקיעותינו, אנו יכולים להשפיע על ההנהגה האלוקית על ההחלטה העליונה.
ויחד עם זאת עלינו לזכור מלכות שמים מתגלה בעולם על ידינו, וזהו תפקידנו – גילוי אלוקי על ידי בני אדם וככל שכלל ישראל יגלה יותר את מלכות ה' כי אז והיה ה' למלך על כל הארץ…
לא בשמים היא! ותחל שנה וברכותיה.
שבת שלום ושנה טובה ומתוקה אריאל וידר.
